כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי

🎧 להאזנה לשיעור המקורי בקול הלשון: לחצו כאן

בפרשת בהר, בהקשר של מצוות היובל, נאמר: "כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי" — אדם צריך להרגיש שהוא רק גר בעולם הזה, ולכן אסור למכור את הקרקע לצמיתות. שיעור זה מתבונן ביסוד העמוק שברעיון הזמניות הזה, ומגלה כיצד דווקא ההכרה שהחיים כאן זמניים היא זו שמגדילה את ההודיה עליהם.

מבאר: יסוד התורה כולה הוא לדעת שהאדם הוא גר ותושב. מי שחי את המציאות שלו כאילו הוא קבוע כאן לנצח, ומסדר את ענייניו הגשמיים כאילו יחיה כאן לעולם — אינו חי את המציאות האמיתית שלו, אלא חי בהשליה. הרבה בני אדם קרובים כל כך לענייני העולם הזה, וכל עוד הם חיים, חושבים שהם קבועים — אך כשמגיע זמנם ונפטרים, מתברר למפרע שכל מה שהשקיעו בו את מחשבותיהם ומעשיהם על דברים גשמיים, היה שקר. הם לא הבינו את המציאות האמיתית שלהם בעולם הזה.

יסוד נוסף על אותה שאלה: תמיד היה אומר אחד מגדולי המשגיחים שאדם נהנה יותר אם הוא מרגיש שהוא "גר". אדם המגיע למחנה נופש לחודשיים חושב שיש לו הרבה זמן, ואינו "תופס" כל יום — אינו נהנה כל כך מכל יום שנמצא בו בחופשה. אך אם הוא מגיע רק לארבעה ימים, כל שעה יש תוכנית, מה עושים, לאן הולכים — הוא בונה ומנצל את כל הזמן, כי הוא יודע שנמצא שם רק זמן קצוב.

מי שיודע שזו מתנה, שזה עומד להיגמר, דווקא בגלל שהוא יודע שזה יגמר, מבין שזו מתנה. עצם זה שיש סוף לדברים נותן להם את הערך ואת השמחה שבחיים — ואז הוא מודה לקדוש ברוך הוא על כל רגע שהוא חי, על כל יום שהוא הולך, על כך שאיבריו פועלים כשורה, על כל מה שיש לו — משפחתו, ביתו, מקומו. הוא מעריך כל דבר, וכך מודה לקדוש ברוך הוא. לפעמים, כשקורה משהו שמגביל את חיי היום-יום שלנו — מבינים למפרע כמה יקרים היו הדברים הפשוטים שהיו לנו קודם, מה שיכולנו לעשות בקלות ולא העריכנו. יש בזה לימוד גדול שהקדוש ברוך הוא רוצה ללמד אותנו: לעצור רגע, להתבונן, ולהודות על מה שיש לנו כרגע — כי זה אינו מובן מאליו, וברגע שאין לו, מבינים כמה חשוב היה.

וכתוב בחובת הלבבות שיסוד התורה הוא להודות לה', שאדם יכיר טובה לקדוש ברוך הוא — זהו יסוד התורה. ולכן זו סמיכות שמיטה לסיני: יסוד קבלת התורה בסיני הוא שאדם ירגיש עצמו "גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּדִי" — שחיינו כאן חיים שאולים, וזאת שמחת החיים, וזה נותן לנו את הכוח להודות לקדוש ברוך הוא. יהי רצון שנזכה כולנו לחיות מתוך תודעה זו, ולהודות בכל עת על כל מה שיש לנו.